עירית ראשל"צ נ' סויסה

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 27.6.10.

במסגרת תיק זה מתבררת תביעה אשר הגישה המשיבה לחיוב המבקש בתשלום מיסי עירייה בסך 5,308 ₪ בגין נכס ברח' הרצל 56, ראשון לציון וביחס לחובות אשר הצטברו עד 30.6.03.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ובהחלטה מיום 1.7.06 ניתנה למבקש רשות להתגונן מפני התביעה, אך בכפוף להפקדת סך של 3,600 ₪ בקופת בית המשפט.

התיק נקבע להוכחות ליום 27.6.10, אולם המבקש לא התייצב לדיון ולפיכך ניתן נגדו פסק דין על מלוא סכום התביעה.

בעקבות מתן פסק הדין הגיש המבקש בקשה לביטולו. לטענת המבקש, לא התייצב הוא לדיון בשוגג ומאחר ובעקבות הליכי גישור סבר כי הדיון בוטל וישלח אליו מועד חדש לדיון. המבקש טוען איפה כי העדרו מהדיון נבע משגגה ומתן פסק הדין נגדו בנסיבות אלו יגרום לו לעיוות דין.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה נמסרו למבקש כמה וכמה הודעות בדבר המועד הקבוע לדיון ובחינת נימוקי המבקש מביאה למסקנה כי התייחס בזלזול להליך השיפוטי. עוד טוענת המשיבה כי ביחס לסיכויי ההצלחה בתיק לא העלה המבקש כל טענה של ממש בבקשתו. בחינת מכלול החומר בתיק, טוענת המשיבה, מביאה למסקנה כי טענות המבקש הופרכו וודאי שלא הוכחו.

אין מחלוקת על כך שהמבקש ידע אודות מועד הדיון ולפיכך ביטולו של פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. במצב זה שוקל בית המשפט את הסיבה למחדלו של המבקש להתייצב לדיון ואת סיכויי הצלחתו בתיק אם יבוטל פסק הדין.

בחינת האופן בו התנהל התיק מראה כי המבקש הפקיד כספים בקופת בית המשפט בהתאם להחלטה במסגרתה ניתנה לו הרשות להגן ואף התייצב לישיבת גישור, אף שזו לא הביאה לכדי יישוב המחלוקות. כפות המאזניים נוטות איפה למסקנה שהיעדרות המבקש מהדיון לא נבעה מזלזול בבית המשפט או במשיבה, אלא מטעות גרידא, טעות אשר עלולה לקרות לכל אדם ואשר איננה מצדיקה כשלעצמה את הסנקציה החריפה ביותר של מחיקת כתב ההגנה.

אמנם, המבקש לא טרח כלל להתייחס בבקשתו לפן השני של הדיון בבקשה לביטול פסק הדין, זה המתייחס לסיכויי ההצלחה בתיק העיקרי, אולם במסגרת הדיון בבקשת הרשות להגן כבר הביע בית המשפט את דעתו כי בפי המבקש טענות הגנה אשר לא נסתרו והצדיקו את מתן הרשות להגן. כאשר בשלב זה של הדיון די לו למבקש להראות הגנה אפשרית, סבורני כי ההחלטה בבקשת הרשות להגן ממלאת תנאי זה למרות העדר פירוט לכך בבקשה זו.

מאידך, לנוכח מחדלו של המבקש אין הצדקה להשית על המשיבה את מחיר טעותו של המבקש, כאשר המשיבה, בא כוחה והעדה מטעמה טרחו ובאו והמתינו עד בוש למבקש.

בנסיבות אלו, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הנני מקבל את הבקשה וקובע כי פסק הדין מיום 27.6.10 יבוטל אולם המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,200 ₪ בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

מאחר והועברו למשיבה כספים אשר הפקיד המבקש בקופת בית המשפט, תקזז המשיבה מכספים אלו סך של 1,200 ₪ ותשיב את היתרה לקופת בית המשפט.

לנוכח ביטול פסק הדין תתקיים ישיבת ההוכחות ביום 18.1.11, בשעה 17:00.

ניתנה היום, י"ד תשרי תשע"א, 22 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: